|
[1] בשנה התשעית לצדקיהו מלך יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלם ויצרו עליה
[2] בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר
[3] ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך־נרגל שראצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שראצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל
[4] ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה
[5] וירדפו חיל כשדים אחריהם וישגו את צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אותו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים
[6] וישחט מלך בבל את בני צדקיהו ברבלה־לעיניו ואת כל חרי יהודה שחט מלך בבל
[7] ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה
[8] ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת חמות ירושלם נתצו
[9] ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים־הגלה נבוזראדן רב טבחים בבל
[10] ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא
[11] ויצו נבוכדראצר מלך בבל על ירמיהו ביד נבוזראדן רב טבחים לאמר
[12] קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע כי אם כאשר ידבר אליך־כן עשה עמו
[13] וישלח נבוזראדן רב טבחים ונבושזבן רב סריס ונרגל שראצר רב מג־וכל רבי מלך בבל
[14] וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאהו אל הבית וישב בתוך העם
[15] ואל ירמיהו היה דבר יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר
[16] הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא
[17] והצלתיך ביום ההוא נאם יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם
[18] כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי בטחת בי נאם יהוה
|