|
[1] ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה־וכל העם מקטן ועד גדול
[2] ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו
[3] ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה
[4] ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי־הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם־לא אמנע מכם דבר
[5] והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו־כן נעשה
[6] אם טוב ואם רע־בקול יהוה אלהינו אשר אנו [Q: אנחנו] שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו
[7] ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו
[8] ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם־למקטן ועד גדול
[9] ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו
[10] אם שוב תשבו בארץ הזאת־ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם
[11] אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה־כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו
[12] ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם
[13] ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם
[14] לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב
[15] ועתה־לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם
[16] והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים־ושם תמתו
[17] ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם־ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם
[18] כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה
[19] דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום
[20] כי התעתים [Q: התעיתם] בנפשותיכם־כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו־ועשינו
[21] ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם
[22] ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו־במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם
|