|
[1] ויען איוב ויאמר
[2] עד־אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
[3] זה עשר פעמים תכלימוני לא־תבשו תהכרו־לי
[4] ואף־אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
[5] אם־אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
[6] דעו־אפו כי־אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
[7] הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
[8] ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
[9] כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
[10] יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
[11] ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
[12] יחד יבאו גדודיו־ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
[13] אחי מעלי הרחיק וידעי אך־זרו ממני
[14] חדלו קרובי ומידעי שכחוני
[15] גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
[16] לעבדי קראתי ולא יענה במו־פי אתחנן־לו
[17] רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
[18] גם־עוילים מאסו בי אקומה וידברו־בי
[19] תעבוני כל־מתי סודי וזה־אהבתי נהפכו־בי
[20] בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
[21] חנני חנני אתם רעי כי יד־אלוה נגעה בי
[22] למה תרדפני כמו־אל ומבשרי לא תשבעו
[23] מי־יתן אפו ויכתבון מלי מי־יתן בספר ויחקו
[24] בעט־ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון
[25] ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על־עפר יקום
[26] ואחר עורי נקפו־זאת ומבשרי אחזה אלוה
[27] אשר אני אחזה־לי־ועיני ראו ולא־זר כלו כליתי בחקי
[28] כי תאמרו מה־נרדף־לו ושרש דבר נמצא־בי
[29] גורו לכם מפני־חרב־כי־חמה עונות חרב למען תדעון שדין [Q: שדון]
|