|
[1] ויען איוב ויאמר
[2] שמעו שמוע מלתי ותהי־זאת תנחומתיכם
[3] שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג
[4] האנכי לאדם שיחי ואם־מדוע לא־תקצר רוחי
[5] פנו־אלי והשמו ושימו יד על־פה
[6] ואם־זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות
[7] מדוע רשעים יחיו עתקו גם־גברו חיל
[8] זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם
[9] בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם
[10] שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל
[11] ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון
[12] ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב
[13] יבלו [Q: יכלו] בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו
[14] ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו
[15] מה־שדי כי־נעבדנו ומה־נועיל כי נפגע־בו
[16] הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני
[17] כמה נר־רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו
[18] יהיו כתבן לפני־רוח וכמץ גנבתו סופה
[19] אלוה יצפן־לבניו אונו ישלם אליו וידע
[20] יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה
[21] כי מה־חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו
[22] הלאל ילמד־דעת והוא רמים ישפוט
[23] זה־ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו
[24] עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה
[25] וזה־ימות בנפש מרה ולא־אכל בטובה
[26] יחד על־עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם
[27] הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו
[28] כי תאמרו איה בית־נדיב ואיה אהל משכנות רשעים
[29] הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו
[30] כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו
[31] מי־יגיד על־פניו דרכו והוא־עשה מי ישלם־לו
[32] והוא לקברות יובל ועל־גדיש ישקוד
[33] מתקו־לו רגבי־נחל ואחריו כל־אדם ימשוך ולפניו אין מספר
[34] ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר־מעל
|