|
[1]כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו
[2]ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה
[3]קץ שם לחשך ולכל־תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות
[4]פרץ נחל מעם־גר־הנשכחים מני־רגל דלו מאנוש נעו
[5]ארץ־ממנה יצא־לחם ותחתיה נהפך כמו־אש
[6]מקום־ספיר אבניה ועפרת זהב לו
[7]נתיב לא־ידעו עיט ולא שזפתו עין איה
[8]לא־הדריכוהו בני־שחץ לא־עדה עליו שחל
[9]בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים
[10]בצורות יארים בקע וכל־יקר ראתה עינו
[11]מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור
[12]והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה
[13]לא־ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים
[14]תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי
[15]לא־יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה
[16]לא־תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר
[17]לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז
[18]ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים
[19]לא־יערכנה פטדת־כוש בכתם טהור לא תסלה
[20]והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה
[21]ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השמים נסתרה
[22]אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה
[23]אלהים הבין דרכה והוא ידע את־מקומה
[24]כי־הוא לקצות־הארץ יביט תחת כל־השמים יראה
[25]לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה
[26]בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות
[27]אז ראה ויספרה הכינה וגם־חקרה
[28]ויאמר לאדם־הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה
|