|
[1]וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את־איוב כי הוא צדיק בעיניו
[2]ויחר אף אליהוא בן־ברכאל הבוזי ממשפחת־רם באיוב חרה אפו על־צדקו נפשו מאלהים
[3]ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא־מצאו מענה וירשיעו את־איוב
[4]ואליהו־חכה את־איוב בדברים כי זקנים־המה ממנו לימים
[5]וירא אליהוא־כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו
[6]ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על־כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם
[7]אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה
[8]אכן רוח־היא באנוש ונשמת שדי תבינם
[9]לא־רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט
[10]לכן אמרתי שמעה־לי אחוה דעי אף־אני
[11]הן הוחלתי לדבריכם־אזין עד־תבונתיכם עד־תחקרון מלין
[12]ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח־עונה אמריו מכם
[13]פן־תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא־איש
[14]ולא־ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו
[15]חתו לא־ענו עוד העתיקו מהם מלים
[16]והוחלתי כי־לא ידברו כי עמדו לא־ענו עוד
[17]אענה אף־אני חלקי אחוה דעי אף־אני
[18]כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני
[19]הנה־בטני־כיין לא־יפתח כאבות חדשים יבקע
[20]אדברה וירוח־לי אפתח שפתי ואענה
[21]אל־נא אשא פני־איש ואל־אדם לא אכנה
[22]כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני
|