|
[1]ויען־יהוה את־איוב מנהסערה [Q: מן הסערה] ויאמר
[2]מי זה מחשיך עצה במלין בלי־דעת
[3]אזר־נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני
[4]איפה היית ביסדי־ארץ הגד אם־ידעת בינה
[5]מי־שם ממדיה כי תדע או מי־נטה עליה קו
[6]על־מה אדניה הטבעו או מי־ירה אבן פנתה
[7]ברן־יחד כוכבי בקר ויריעו כל־בני אלהים
[8]ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא
[9]בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו
[10]ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים
[11]ואמר־עד־פה תבוא ולא תסיף ופא־ישית בגאון גליך
[12]המימיך צוית בקר ידעתה שחר [Q: ידעת השחר] מקמו
[13]לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה
[14]תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש
[15]וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר
[16]הבאת עד־נבכי־ים ובחקר תהום התהלכת
[17]הנגלו לך שערי־מות ושערי צלמות תראה
[18]התבננת עד־רחבי־ארץ הגד אם־ידעת כלה
[19]אי־זה הדרך ישכן־אור וחשך אי־זה מקמו
[20]כי תקחנו אל־גבולו וכי־תבין נתיבות ביתו
[21]ידעת כי־אז תולד ומספר ימיך רבים
[22]הבאת אל־אצרות שלג ואוצרות ברד תראה
[23]אשר־חשכתי לעת־צר ליום קרב ומלחמה
[24]אי־זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי־ארץ
[25]מי־פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות
[26]להמטיר על־ארץ לא־איש מדבר לא־אדם בו
[27]להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא
[28]היש־למטר אב או מי־הוליד אגלי־טל
[29]מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו
[30]כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו
[31]התקשר מעדנות כימה או־משכות כסיל תפתח
[32]התציא מזרות בעתו ועיש על־בניה תנחם
[33]הידעת חקות שמים אם־תשים משטרו בארץ
[34]התרים לעב קולך ושפעת־מים תכסך
[35]התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו
[36]מי־שת בטחות חכמה או מי־נתן לשכוי בינה
[37]מי־יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב
[38]בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו
[39]התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא
[40]כי־ישחו במעונות ישבו בסכה למו־ארב
[41]מי יכין לערב צידו כי־ילדו אל־אל ישועו יתעו לבלי־אכל
|