|
[1] ויען־יהוה את־איוב מנהסערה [Q: מן הסערה] ויאמר
[2] מי זה מחשיך עצה במלין בלי־דעת
[3] אזר־נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני
[4] איפה היית ביסדי־ארץ הגד אם־ידעת בינה
[5] מי־שם ממדיה כי תדע או מי־נטה עליה קו
[6] על־מה אדניה הטבעו או מי־ירה אבן פנתה
[7] ברן־יחד כוכבי בקר ויריעו כל־בני אלהים
[8] ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא
[9] בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו
[10] ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים
[11] ואמר־עד־פה תבוא ולא תסיף ופא־ישית בגאון גליך
[12] המימיך צוית בקר ידעתה שחר [Q: ידעת השחר] מקמו
[13] לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה
[14] תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש
[15] וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר
[16] הבאת עד־נבכי־ים ובחקר תהום התהלכת
[17] הנגלו לך שערי־מות ושערי צלמות תראה
[18] התבננת עד־רחבי־ארץ הגד אם־ידעת כלה
[19] אי־זה הדרך ישכן־אור וחשך אי־זה מקמו
[20] כי תקחנו אל־גבולו וכי־תבין נתיבות ביתו
[21] ידעת כי־אז תולד ומספר ימיך רבים
[22] הבאת אל־אצרות שלג ואוצרות ברד תראה
[23] אשר־חשכתי לעת־צר ליום קרב ומלחמה
[24] אי־זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי־ארץ
[25] מי־פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות
[26] להמטיר על־ארץ לא־איש מדבר לא־אדם בו
[27] להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא
[28] היש־למטר אב או מי־הוליד אגלי־טל
[29] מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו
[30] כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו
[31] התקשר מעדנות כימה או־משכות כסיל תפתח
[32] התציא מזרות בעתו ועיש על־בניה תנחם
[33] הידעת חקות שמים אם־תשים משטרו בארץ
[34] התרים לעב קולך ושפעת־מים תכסך
[35] התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו
[36] מי־שת בטחות חכמה או מי־נתן לשכוי בינה
[37] מי־יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב
[38] בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו
[39] התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא
[40] כי־ישחו במעונות ישבו בסכה למו־ארב
[41] מי יכין לערב צידו כי־ילדו אל־אל ישועו יתעו לבלי־אכל
|