|
[1] ויען יהוה את־איוב ויאמר
[2] הרב עם־שדי יסור מוכיח אלוה יעננה
[3] ויען איוב את־יהוה ויאמר
[4] הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו־פי
[5] אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף
[6] ויען־יהוה את־איוב מנסערה [Q: מן סערה] ויאמר
[7] אזר־נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני
[8] האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק
[9] ואם־זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם
[10] עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש
[11] הפץ עברות אפך וראה כל־גאה והשפילהו
[12] ראה כל־גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם
[13] טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון
[14] וגם־אני אודך כי־תושע לך ימינך
[15] הנה־נא בהמות אשר־עשיתי עמך חציר כבקר יאכל
[16] הנה־נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו
[17] יחפץ זנבו כמו־ארז גידי פחדו ישרגו
[18] עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל
[19] הוא ראשית דרכי־אל העשו יגש חרבו
[20] כי־בול הרים ישאו־לו וכל־חית השדה ישחקו־שם
[21] תחת־צאלים ישכב בסתר קנה ובצה
[22] יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי־נחל
[23] הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי־יגיח ירדן אל־פיהו
[24] בעיניו יקחנו במוקשים ינקב־אף
[25] תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו
[26] התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו
[27] הירבה אליך תחנונים אם־ידבר אליך רכות
[28] היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם
[29] התשחק־בו כצפור ותקשרנו לנערותיך
[30] יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים
[31] התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו
[32] שים־עליו כפך זכר מלחמה אל־תוסף
|