|
[1] ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר
[2] קום לך אל נינוה העיר הגדולה־וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני
[3] ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה
[4] ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר
[5] וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם
[6] ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך־אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד
[7] ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה
[8] ויאמרו אליו־הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא־מה ארצך ואי מזה עם אתה
[9] ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה
[10] וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח־כי הגיד להם
[11] ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער
[12] ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם
[13] ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה־ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם
[14] ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית
[15] וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו
[16] וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים
[17] [No verse.]
|