|
[1] ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר
[2] קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך
[3] ויקם יונה וילך אל נינוה־כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים־מהלך שלשת ימים
[4] ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת
[5] ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם
[6] ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר
[7] ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה־אל ירעו ומים אל ישתו
[8] ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם
[9] מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד
[10] וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם־ולא עשה
|