|
[1] ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא
[2] ויאמר יהוה אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה־גבורי החיל
[3] וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה־הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים
[4] ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות
[5] והיה במשך בקרן היובל בשמעכם [Q: כשמעכם] את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו
[6] ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה
[7] ויאמרו [Q: ויאמר] אל העם עברו וסבו את העיר והחלוץ־יעבר לפני ארון יהוה
[8] ויהי כאמר יהושע אל העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם
[9] והחלוץ הלך־לפני הכהנים תקעו [Q: תקעי] השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות
[10] ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו־והריעתם
[11] ויסב ארון יהוה את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה
[12] וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון יהוה
[13] ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך [Q: הלוך] ותקוע בשופרות
[14] ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים
[15] ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים
[16] ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר
[17] והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית־כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו
[18] ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו
[19] וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל־קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא
[20] וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר
[21] ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב
[22] ולשנים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה
[23] ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום־מחוץ למחנה ישראל
[24] והעיר שרפו באש וכל אשר בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל־נתנו אוצר בית יהוה
[25] ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו
[26] וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו־בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה
[27] ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ
|