|
[1] איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות
[2] בני ציון היקרים המסלאים בפז־איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר
[3] גם תנין [Q: תנים] חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים [Q: כיענים] במדבר
[4] דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם
[5] האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות
[6] ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים
[7] זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם
[8] חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ
[9] טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי
[10] ידי נשים רחמניות־בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי
[11] כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה
[12] לא האמינו מלכי ארץ וכל [Q: כל] ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם
[13] מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים
[14] נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם
[15] סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו־כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור
[16] פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים [Q: וזקנים] לא חננו
[17] עודינה [Q: עודינו] תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע
[18] צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו
[19] קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו
[20] רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים
[21] שישי ושמחי בת אדום יושבתי [Q: יושבת] בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס־תשכרי ותתערי
[22] תם עונך בת ציון־לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך
|