|
[1] וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם
[2] דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ
[3] כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה־אתה תאכלו
[4] אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס־טמא הוא לכם
[5] ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם
[6] ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם
[7] ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם
[8] מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם
[9] את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים־אתם תאכלו
[10] וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים־שקץ הם לכם
[11] ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו
[12] כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים־שקץ הוא לכם
[13] ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה
[14] ואת הדאה־ואת האיה למינה
[15] את כל ערב למינו
[16] ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו
[17] ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף
[18] ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם
[19] ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף
[20] כל שרץ העוף ההלך על ארבע־שקץ הוא לכם
[21] אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא [Q: לו] כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ
[22] את אלה מהם תאכלו־את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו
[23] וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים־שקץ הוא לכם
[24] ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב
[25] וכל הנשא מנבלתם־יכבס בגדיו וטמא עד הערב
[26] לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה־טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא
[27] וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע־טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב
[28] והנשא את נבלתם־יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם
[29] וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו
[30] והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת
[31] אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב
[32] וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר
[33] וכל כלי חרש־אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו
[34] מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים־יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא
[35] וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא־תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם
[36] אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא
[37] וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע־טהור הוא
[38] וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו־טמא הוא לכם
[39] וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה־הנגע בנבלתה יטמא עד הערב
[40] והאכל מנבלתה־יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה־יכבס בגדיו וטמא עד הערב
[41] וכל השרץ השרץ על הארץ־שקץ הוא לא יאכל
[42] כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ־לא תאכלום כי שקץ הם
[43] אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם
[44] כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ
[45] כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני
[46] זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ
[47] להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל
|