|
[1]וידבר יהוה אל משה לאמר
[2]דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר־בערכך נפשת ליהוה
[3]והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף־בשקל הקדש
[4]ואם נקבה הוא־והיה ערכך שלשים שקל
[5]ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה־והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים
[6]ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים־והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף
[7]ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר־והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים
[8]ואם מך הוא מערכך־והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר־יעריכנו הכהן
[9]ואם בהמה־אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש
[10]לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע־או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש
[11]ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה־והעמיד את הבהמה לפני הכהן
[12]והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה
[13]ואם גאל יגאלנה־ויסף חמישתו על ערכך
[14]ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה־והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום
[15]ואם המקדיש־יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו־והיה לו
[16]ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה־והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף
[17]אם משנת היבל יקדיש שדהו־כערכך יקום
[18]ואם אחר היבל יקדיש שדהו־וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך
[19]ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו־וקם לו
[20]ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר־לא יגאל עוד
[21]והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה־כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו
[22]ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו־יקדיש ליהוה
[23]וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה
[24]בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו־לאשר לו אחזת הארץ
[25]וכל ערכך־יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל
[26]אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה־לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא
[27]ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך
[28]אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו־לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה
[29]כל חרם אשר יחרם מן האדם־לא יפדה מות יומת
[30]וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ־ליהוה הוא קדש ליהוה
[31]ואם גאל יגאל איש ממעשרו־חמשיתו יסף עליו
[32]וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט־העשירי יהיה קדש ליהוה
[33]לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל
[34]אלה המצות אשר צוה יהוה את משה־אל בני ישראל בהר סיני
|