|
[1] וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
[2] במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב
[3] ואת כל חלבו יקריב ממנו־את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
[4] ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
[5] והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
[6] כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
[7] כחטאת כאשם־תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
[8] והכהן־המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
[9] וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת־לכהן המקריב אתה לו תהיה
[10] וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה־לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו
[11] וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
[12] אם על תודה יקריבנו־והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
[13] על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
[14] והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים־לו יהיה
[15] ובשר זבח תודת שלמיו־ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
[16] ואם נדר או נדבה זבח קרבנו־ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
[17] והנותר מבשר הזבח־ביום השלישי באש ישרף
[18] ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה־המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
[19] והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל־באש ישרף והבשר־כל טהור יאכל בשר
[20] והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
[21] ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
[22] וידבר יהוה אל משה לאמר
[23] דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז־לא תאכלו
[24] וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
[25] כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה־ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
[26] וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
[27] כל נפש אשר תאכל כל דם־ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
[28] וידבר יהוה אל משה לאמר
[29] דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה־יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
[30] ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו־את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
[31] והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
[32] ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
[33] המקריב את דם השלמים ואת החלב־מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
[34] כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
[35] זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
[36] אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל־חקת עולם לדרתם
[37] זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים־ולזבח השלמים
[38] אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה־במדבר סיני
|