|
[1] אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי
[2] אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם
[3] על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא־ויעבתוה
[4] טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם
[5] אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך
[6] כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו
[7] ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי
[8] אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי
[9] זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי־יוציאני לאור אראה בצדקתו
[10] ותרא איבתי ותכסה בושה־האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות
[11] יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק
[12] יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר
[13] והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם
[14] רעה עמך בשבטך צאן נחלתך־שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם
[15] כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
[16] יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה
[17] ילחכו עפר כנחש־כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך
[18] מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא
[19] ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם
[20] תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם
|