|
[1]וידבר יהוה אל משה לאמר
[2]אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
[3]את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח־כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
[4]ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
[5]זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
[6]וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
[7]ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
[8]ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד
[9]וידבר יהוה אל משה לאמר
[10]הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
[11]ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
[12]ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
[13]ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
[14]ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות־מלבד המתים על דבר קרח
[15]וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה
[16]וידבר יהוה אל משה לאמר
[17]דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם־שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
[18]ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
[19]והנחתם באהל מועד־לפני העדות אשר אועד לכם שמה
[20]והיה האיש אשר אבחר בו־מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
[21]וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם־שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
[22]וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
[23]ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
[24]ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
[25]ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
[26]ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
[27]ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
[28]כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע
|