|
[1] וידבר יהוה אל משה לאמר
[2] אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
[3] את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח־כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
[4] ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
[5] זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
[6] וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
[7] ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
[8] ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד
[9] וידבר יהוה אל משה לאמר
[10] הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
[11] ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
[12] ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
[13] ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
[14] ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות־מלבד המתים על דבר קרח
[15] וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה
[16] וידבר יהוה אל משה לאמר
[17] דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם־שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
[18] ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
[19] והנחתם באהל מועד־לפני העדות אשר אועד לכם שמה
[20] והיה האיש אשר אבחר בו־מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
[21] וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם־שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
[22] וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
[23] ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
[24] ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
[25] ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
[26] ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
[27] ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
[28] כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע
|