|
[1] וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
[2] זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על
[3] ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו
[4] ולקח אלעזר הכהן מדמה־באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה־שבע פעמים
[5] ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף
[6] ולקח הכהן עץ ארז ואזוב־ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה
[7] וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב
[8] והשרף אתה־יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב
[9] ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה־חטאת הוא
[10] וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם־לחקת עולם
[11] הנגע במת לכל נפש אדם־וטמא שבעת ימים
[12] הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי־יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי־לא יטהר
[13] כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא־ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה־עוד טמאתו בו
[14] זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים
[15] וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו־טמא הוא
[16] וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר־יטמא שבעת ימים
[17] ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי
[18] ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר
[19] והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב
[20] ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו־טמא הוא
[21] והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב
[22] וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב
|