|
[1]וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב
[2]ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן
[3]ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל
[4]ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל
[5]ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור
[6]והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד
[7]וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו
[8]ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם־את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל
[9]ויהיו המתים במגפה־ארבעה ועשרים אלף
[10]וידבר יהוה אל משה לאמר
[11]פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי
[12]לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום
[13]והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם־תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל
[14]ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית־זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני
[15]ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא
[16]וידבר יהוה אל משה לאמר
[17]צרור את המדינים והכיתם אותם
[18]כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור
|