|
[1]חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח־קומו ונקומה עליה למלחמה
[2]הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד
[3]זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ
[4]אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך־משם אורידך נאם יהוה
[5]אם גנבים באו לך אם שודדי לילה־איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות
[6]איך נחפשו עשו נבעו מצפניו
[7]עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך־השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך־אין תבונה בו
[8]הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו
[9]וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל
[10]מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם
[11]ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל־גם אתה כאחד מהם
[12]ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה
[13]אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו
[14]ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה
[15]כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך
[16]כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו
[17]ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם
[18]והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר
[19]וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד
[20]וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד־ירשו את ערי הנגב
[21]ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה
|