|
[1] משלי שלמה בן־דוד מלך ישראל
[2] לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה
[3] לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים
[4] לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה
[5] ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה
[6] להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם
[7] יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו
[8] שמע בני מוסר אביך ואל־תטש תורת אמך
[9] כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך
[10] בני אם־יפתוך חטאים אל־תבא
[11] אם־יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם
[12] נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור
[13] כל־הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל
[14] גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו
[15] בני־אל־תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם
[16] כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך־דם
[17] כי־חנם מזרה הרשת בעיני כל־בעל כנף
[18] והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם
[19] כן־ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח
[20] חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה
[21] בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר־אמריה תאמר
[22] עד־מתי פתים תאהבו־פתי ולצים־לצון חמדו להם וכסילים ישנאו־דעת
[23] תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם
[24] יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב
[25] ותפרעו כל־עצתי ותוכחתי לא אביתם
[26] גם־אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם
[27] בבא כשאוה [Q: כשואה] פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה
[28] אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני
[29] תחת כי־שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו
[30] לא־אבו לעצתי נאצו כל־תוכחתי
[31] ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו
[32] כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם
[33] ושמע לי ישכן־בטח ושאנן מפחד רעה
|