|
[1] דברי אגור בן־יקה־המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל
[2] כי בער אנכי מאיש ולא־בינת אדם לי
[3] ולא־למדתי חכמה ודעת קדשים אדע
[4] מי עלה־שמים וירד מי אסף־רוח בחפניו מי צרר־מים בשמלה מי הקים כל־אפסי־ארץ מה־שמו ומה־שם־בנו כי תדע
[5] כל־אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו
[6] אל־תוסף על־דבריו פן־יוכיח בך ונכזבת
[7] שתים שאלתי מאתך אל־תמנע ממני בטרם אמות
[8] שוא ודבר־כזב הרחק ממני ראש ועשר אל־תתן־לי הטריפני לחם חקי
[9] פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן־אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי
[10] אל־תלשן עבד אל־אדנו פן־יקללך ואשמת
[11] דור אביו יקלל ואת־אמו לא יברך
[12] דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ
[13] דור מה־רמו עיניו ועפעפיו ינשאו
[14] דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם
[15] לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא־אמרו הון
[16] שאול ועצר־רחם ארץ לא־שבעה מים ואש לא־אמרה הון
[17] עין תלעג לאב ותבז ליקהת־אם יקרוה ערבי־נחל ויאכלוה בני־נשר
[18] שלשה המה נפלאו ממני וארבע [Q: וארבעה] לא ידעתים
[19] דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי־צור דרך־אניה בלב־ים ודרך גבר בעלמה
[20] כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און
[21] תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא־תוכל שאת
[22] תחת־עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע־לחם
[23] תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה
[24] ארבעה הם קטני־ארץ והמה חכמים מחכמים
[25] הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם
[26] שפנים עם לא־עצום וישימו בסלע ביתם
[27] מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו
[28] שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך
[29] שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת
[30] ליש גבור בבהמה ולא־ישוב מפני־כל
[31] זרזיר מתנים או־תיש ומלך אלקום עמו
[32] אם־נבלת בהתנשא ואם־זמות יד לפה
[33] כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ־אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב
|