|
[1] בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט־אזנך
[2] לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו
[3] כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה
[4] ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות
[5] רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו
[6] ארח חיים פן־תפלס נעו מעגלתיה לא תדע
[7] ועתה בנים שמעו־לי ואל־תסורו מאמרי־פי
[8] הרחק מעליה דרכך ואל־תקרב אל־פתח ביתה
[9] פן־תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי
[10] פן־ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי
[11] ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך
[12] ואמרת־איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי
[13] ולא־שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא־הטיתי אזני
[14] כמעט הייתי בכל־רע בתוך קהל ועדה
[15] שתה־מים מבורך ונזלים מתוך בארך
[16] יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי־מים
[17] יהיו־לך לבדך ואין לזרים אתך
[18] יהי־מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך
[19] אילת אהבים ויעלת־חן דדיה ירוך בכל־עת באהבתה תשגה תמיד
[20] ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה
[21] כי נכח עיני יהוה־דרכי־איש וכל־מעגלתיו מפלס
[22] עוונתיו־ילכדנו את־הרשע ובחבלי חטאתו יתמך
[23] הוא־ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה
|