|
[1] תפלה לעני כי־יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו
[2] יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא
[3] אל־תסתר פניך ממני ביום צר־לי הטה־אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני
[4] כי־כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו
[5] הוכה־כעשב ויבש לבי כי־שכחתי מאכל לחמי
[6] מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי
[7] דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות
[8] שקדתי ואהיה כצפור בודד על־גג
[9] כל־היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו
[10] כי־אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי
[11] מפני־זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני
[12] ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש
[13] ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר
[14] אתה תקום תרחם ציון כי־עת לחננה כי־בא מועד
[15] כי־רצו עבדיך את־אבניה ואת־עפרה יחננו
[16] וייראו גוים את־שם יהוה וכל־מלכי הארץ את־כבודך
[17] כי־בנה יהוה ציון נראה בכבודו
[18] פנה אל־תפלת הערער ולא־בזה את־תפלתם
[19] תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל־יה
[20] כי־השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל־ארץ הביט
[21] לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה
[22] לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם
[23] בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את־יהוה
[24] ענה בדרך כחו [Q: כחי] קצר ימי
[25] אמר־אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך
[26] לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים
[27] המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו
[28] ואתה־הוא ושנותיך לא יתמו
[29] בני־עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון
|