|
[1] משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך
[2] זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר־ציון זה שכנת בו
[3] הרימה פעמיך למשאות נצח כל־הרע אויב בקדש
[4] שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות
[5] יודע כמביא למעלה בסבך־עץ קרדמות
[6] ועת [Q: ועתה] פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלמון
[7] שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן־שמך
[8] אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל־מועדי־אל בארץ
[9] אותתינו לא ראינו אין־עוד נביא ולא־אתנו ידע עד־מה
[10] עד־מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח
[11] למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך [Q: חיקך] כלה
[12] ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ
[13] אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על־המים
[14] אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים
[15] אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן
[16] לך יום אף־לך לילה אתה הכינות מאור ושמש
[17] אתה הצבת כל־גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם
[18] זכר־זאת־אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך
[19] אל־תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל־תשכח לנצח
[20] הבט לברית כי מלאו מחשכי־ארץ נאות חמס
[21] אל־ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך
[22] קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני־נבל כל־היום
[23] אל־תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד
|