|
[1]מזמורלאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את־ירושלם לעיים
[2]נתנואת־נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו־ארץ
[3]שפכודמם כמים־סביבות ירושלם ואין קובר
[4]היינוחרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו
[5]עד־מהיהוה תאנף לנצח תבער כמו־אש קנאתך
[6]שפךחמתך אל הגוים אשר לא־ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו
[7]כיאכל את־יעקב ואת־נוהו השמו
[8]אל־תזכר־לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד
[9]עזרנואלהי ישענו על־דבר כבוד־שמך והצילנו וכפר על־חטאתינו למען שמך
[10]למהיאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים [Q: בגוים] לעינינו נקמת דם־עבדיך השפוך
[11]תבואלפניך אנקת אסיר כגדל זרועך־הותר בני תמותה
[12]והשבלשכנינו שבעתים אל־חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני
[13]ואנחנועמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך
|