|
[1] ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל
[2] אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו־עד עולם
[3] ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו
[4] ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים
[5] לבני קהת־אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים
[6] לבני מררי־עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים
[7] לבני גרשום־יואל השר ואחיו מאה ושלשים
[8] לבני אליצפן־שמעיה השר ואחיו מאתים
[9] לבני חברון־אליאל השר ואחיו שמונים
[10] לבני עזיאל עמינדב השר־ואחיו מאה ושנים עשר
[11] ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב
[12] ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו
[13] כי למבראשונה לא אתם־פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט
[14] ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל
[15] וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה־בכתפם במטות עליהם
[16] ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים־משמיעים להרים בקול לשמחה
[17] ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו
[18] ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל־השערים
[19] והמשררים הימן אסף ואיתן־במצלתים נחשת להשמיע
[20] וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו־בנבלים על עלמות
[21] ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו־בכנרות על השמינית לנצח
[22] וכנניהו שר הלוים במשא־יסר במשא כי מבין הוא
[23] וברכיה ואלקנה שערים לארון
[24] ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים [Q: מחצרים] בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון
[25] ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם־בשמחה
[26] ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים
[27] ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד
[28] וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות
[29] ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה
|