|
[1] ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים
[2] ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה
[3] ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה־לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה
[4] ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים־משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל
[5] אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע
[6] ובניהו ויחזיאל הכהנים־בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים
[7] ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה־ביד אסף ואחיו
[8] הודו ליהוה קראו בשמו־ הודיעו בעמים עלילתיו
[9] שירו לו זמרו לו־ שיחו בכל נפלאתיו
[10] התהללו בשם קדשו־ ישמח לב מבקשי יהוה
[11] דרשו יהוה ועזו־ בקשו פניו תמיד
[12] זכרו נפלאתיו אשר עשה־ מפתיו ומשפטי פיהו
[13] זרע ישראל עבדו־ בני יעקב בחיריו
[14] הוא יהוה אלהינו־ בכל הארץ משפטיו
[15] זכרו לעולם בריתו־ דבר צוה לאלף דור
[16] אשר כרת את אברהם־ ושבועתו ליצחק
[17] ויעמידה ליעקב לחק־ לישראל ברית עולם
[18] לאמר לך אתן ארץ כנען־ חבל נחלתכם
[19] בהיותכם מתי מספר־ כמעט וגרים בה
[20] ויתהלכו מגוי אל גוי־ ומממלכה אל עם אחר
[21] לא הניח לאיש לעשקם־ ויוכח עליהם מלכים
[22] אל תגעו במשיחי־ ובנביאי אל תרעו
[23] שירו ליהוה כל הארץ־ בשרו מיום אל יום ישועתו
[24] ספרו בגוים את כבודו־ בכל העמים נפלאתיו
[25] כי גדול יהוה ומהלל מאד־ ונורא הוא על כל אלהים
[26] כי כל אלהי העמים אלילים־ ויהוה שמים עשה
[27] הוד והדר לפניו־ עז וחדוה במקמו
[28] הבו ליהוה משפחות עמים־ הבו ליהוה כבוד ועז
[29] הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו־ השתחוו ליהוה בהדרת קדש
[30] חילו מלפניו כל הארץ־ אף תכון תבל בל תמוט
[31] ישמחו השמים ותגל הארץ־ ויאמרו בגוים יהוה מלך
[32] ירעם הים ומלואו־ יעלץ השדה וכל אשר בו
[33] אז ירננו עצי היער מלפני יהוה־כי בא לשפוט את הארץ
[34] הודו ליהוה כי טוב־ כי לעולם חסדו
[35] ואמרו־הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך
[36] ברוך יהוה אלהי ישראל־ מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן־ והלל ליהוה
[37] ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד־לדבר יום ביומו
[38] ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים
[39] ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה־בבמה אשר בגבעון
[40] להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד־לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל
[41] ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות־להדות ליהוה כי לעולם חסדו
[42] ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער
[43] וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו
|