|
[1] ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב
[2] ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם
[3] וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם
[4] והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת [Q: אחד] וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי
[5] וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול
[6] ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב
[7] וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך
[8] ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב
[9] ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו
[10] ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל־את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה
[11] ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה
[12] ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה
[13] ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו
[14] ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל־את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה
[15] ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך־על ארם
[16] ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך
[17] והיה הנמלט מחרב חזאל־ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע
[18] והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו
[19] וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו
[20] ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך
[21] וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו־וישרתהו
|