|
[1] ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה
[2] וילך אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשמרון
[3] ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה־מאד
[4] ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים
[5] ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה
[6] ויחלקו להם את הארץ לעבר בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך אחד לבדו
[7] ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו
[8] ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו
[9] ויאמר מה חטאתי כי אתה נתן את עבדך ביד אחאב־להמיתני
[10] חי יהוה אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה
[11] ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו
[12] והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי
[13] הלא הגד לאדני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים
[14] ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני
[15] ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו
[16] וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו
[17] ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל
[18] ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך־בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים
[19] ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל־אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל
[20] וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל
[21] ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים־אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר
[22] ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש
[23] ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים
[24] וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר
[25] ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו
[26] ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה
[27] ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא־כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ
[28] ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים־עד שפך דם עליהם
[29] ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב
[30] ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס
[31] ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב־אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך
[32] ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח
[33] ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים
[34] ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו
[35] וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים
[36] ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך [Q: ובדברך] עשיתי את כל הדברים האלה
[37] ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית
[38] ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה
[39] וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו־יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים
[40] ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם־ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם
[41] ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם
[42] ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו
[43] ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים
[44] ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם
[45] ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה
[46] ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה
|