|
[1] ויהי איש אחד מן הרמתים צופים־מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף־אפרתי
[2] ולו שתי נשים־שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים
[3] ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה
[4] ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה־מנות
[5] ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה
[6] וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה
[7] וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה־כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל
[8] ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים
[9] ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה
[10] והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה
[11] ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים־ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו
[12] והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה
[13] וחנה היא מדברת על לבה־רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה
[14] ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך
[15] ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה
[16] אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה
[17] ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו
[18] ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד
[19] וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יהוה
[20] ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו
[21] ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו
[22] וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם
[23] ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו־אך יקם יהוה את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו
[24] ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והנער נער
[25] וישחטו את הפר ויבאו את הנער אל עלי
[26] ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה
[27] אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו
[28] וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה
|