|
[1] וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה
[2] ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש
[3] וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים
[4] וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה
[5] ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה־לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת
[6] וישמע שאול־כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו
[7] ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים־לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות
[8] כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה
[9] ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול־ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב
[10] וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי־נתן לו
[11] וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים־אשר בנב ויבאו כלם אל המלך
[12] ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני
[13] ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי־בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה
[14] ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך
[15] היום החלתי לשאול [Q: לשאל] לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי־כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול
[16] ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך
[17] ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו [Q: אזני] ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה
[18] ויאמר המלך לדויג [Q: לדואג] סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג [Q: דואג] האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד
[19] ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב
[20] וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד
[21] ויגד אביתר לדוד כי הרג שאול את כהני יהוה
[22] ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג [Q: דואג] האדמי כי הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל נפש בית אביך
[23] שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך כי משמרת אתה עמדי
|