|
[1] ויקם וילך ויהונתן בא העיר
[2] ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך
[3] ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני
[4] ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם־תנה בידי או הנמצא
[5] ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה
[6] ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל־ואף כי היום יקדש בכלי
[7] ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו
[8] ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי־אביר הרעים אשר לשאול
[9] ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ
[10] ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד־אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי
[11] ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת
[12] ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו
[13] וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת
[14] וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו
[15] ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי
[16] חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי
|