|
[1]ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל
[2]ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה־שפטים בבאר שבע
[3]ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד־ויטו משפט
[4]ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה
[5]ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו־ככל הגוים
[6]וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה
[7]ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם
[8]ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים־כן המה עשים גם לך
[9]ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם
[10]ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך
[11]ויאמר־זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו
[12]ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו
[13]ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות
[14]ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים־יקח ונתן לעבדיו
[15]וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו
[16]ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם־יקח ועשה למלאכתו
[17]צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים
[18]וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא
[19]וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו
[20]והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו
[21]וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה
[22]ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו
|