|
[1] ויהי איש מבן ימין [Q: מבנימין] ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח־בן איש ימיני גבור חיל
[2] ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם
[3] ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת
[4] ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו
[5] המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה־פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו
[6] ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם־אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה
[7] ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש־כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו
[8] ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו
[9] לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה
[10] ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים
[11] המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה
[12] ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר־כי זבח היום לעם בבמה
[13] כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו־כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו
[14] ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה
[15] ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר
[16] כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי
[17] ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו־הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי
[18] ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה
[19] ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה־עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך
[20] ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים־אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל־הלוא לך ולכל בית אביך
[21] ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה
[22] ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשם איש
[23] ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך־אשר אמרתי אליך שים אתה עמך
[24] וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל־כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא
[25] וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג
[26] וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג [Q: הגגה] לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל־החוצה
[27] המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים
|