|
[1] יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו
[2] ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דויד אביו
[3] הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית יהוה־ויחזקם
[4] ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח
[5] ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש
[6] כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו־ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף
[7] גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל
[8] ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה [Q: לזעוה] לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם
[9] והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת
[10] עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו
[11] בני עתה אל תשלו כי בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים
[12] ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל ומן הגרשני־יואח בן זמה ועדן בן יואח
[13] ומן בני אליצפן שמרי ויעואל [Q: ויעיאל] ומן בני אסף זכריהו ומתניהו
[14] ומן בני הימן יחואל [Q: יחיאל] ושמעי ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל
[15] ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה
[16] ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה
[17] ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את בית יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו
[18] ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית יהוה את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו
[19] ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו־הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה
[20] וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה
[21] ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח יהוה
[22] וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה
[23] ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם
[24] וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת
[25] ויעמד את הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד יהוה המצוה ביד נביאיו
[26] ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות
[27] ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל
[28] וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים [Q: מחצרים] הכל עד לכלות העלה
[29] וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו־וישתחוו
[30] ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו
[31] ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל נדיב לב עלות
[32] ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל־בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל אלה
[33] והקדשים־בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים
[34] רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים־כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים
[35] וגם עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים־לעלה ותכון עבודת בית יהוה
[36] וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר
|