|
[1] וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם־לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל
[2] ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני
[3] כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם
[4] ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל
[5] ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן־לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב
[6] וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור
[7] ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים
[8] עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו
[9] כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו
[10] ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה־ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם
[11] אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון־נכנעו ויבאו לירושלם
[12] גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים־בדבר יהוה
[13] ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני־קהל לרב מאד
[14] ויקמו־ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון
[15] וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה
[16] ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים
[17] כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור־להקדיש ליהוה
[18] כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו־כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד
[19] כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש
[20] וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם
[21] ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים־בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז־ליהוה
[22] וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים־המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם
[23] ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה
[24] כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב
[25] וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה
[26] ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם
[27] ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים
|