|
[1] ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה
[2] בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה
[3] ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו
[4] הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן
[5] ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו
[6] וידבק ביהוה לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה
[7] והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו
[8] הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר
[9] ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו־היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון־ויצר עליה
[10] וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון
[11] ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן־וערי מדי
[12] על אשר לא שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו
[13] ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות־ויתפשם
[14] וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי־את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב
[15] ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך
[16] בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור
[17] וישלח מלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה מן לכיש אל המלך חזקיהו בחיל כבד־ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כבס
[18] ויקראו אל המלך ויצא אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנה הספר ויואח בן אסף המזכיר
[19] ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת
[20] אמרת אך דבר שפתים־עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי
[21] עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו
[22] וכי תאמרון אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם
[23] ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם
[24] ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני־הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים
[25] עתה המבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה
[26] ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית־כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה
[27] ויאמר אליהם רבשקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם [Q: צואתם] ולשתות את שניהם [Q: מימי רגליהם] עמכם
[28] ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור
[29] כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו
[30] ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור
[31] אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי ברו
[32] עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו
[33] ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור
[34] איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים־הנע ועוה כי הצילו את שמרון מידי
[35] מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי
[36] והחרישו העם ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו
[37] ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו־קרועי בגדים ויגדו לו דברי רבשקה
|