|
[1]ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה
[2]וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים־אל ישעיהו הנביא בן אמוץ
[3]ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה
[4]אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה
[5]ויבאו עבדי המלך חזקיהו־אל ישעיהו
[6]ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי
[7]הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו
[8]וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש
[9]וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר
[10]כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור
[11]הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות־להחרימם ואתה תנצל
[12]ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר
[13]איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה
[14]ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה
[15]ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ
[16]הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי
[17]אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים־ואת ארצם
[18]ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן־ויאבדום
[19]ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך
[20]וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי
[21]זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון־אחריך ראש הניעה בת ירושלם
[22]את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל
[23]ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב [Q: ברב] רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו
[24]אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור
[25]הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה־ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות
[26]וישביהן קצרי יד־חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה
[27]ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי
[28]יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני־ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה
[29]וזה לך האות־אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים־ואכלו פרים
[30]ויספה פליטת בית יהודה הנשארה־שרש למטה ועשה פרי למעלה
[31]כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה [Q: צבאות] תעשה זאת
[32]לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה
[33]בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה
[34]וגנותי אל העיר הזאת להושיעה־למעני ולמען דוד עבדי
[35]ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים
[36]ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה
[37]ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר [Q: בניו] הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו
|