|
[1] ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה
[2] וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים־אל ישעיהו הנביא בן אמוץ
[3] ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה
[4] אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה
[5] ויבאו עבדי המלך חזקיהו־אל ישעיהו
[6] ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי
[7] הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו
[8] וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש
[9] וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר
[10] כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור
[11] הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות־להחרימם ואתה תנצל
[12] ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר
[13] איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה
[14] ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה
[15] ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ
[16] הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי
[17] אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים־ואת ארצם
[18] ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן־ויאבדום
[19] ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך
[20] וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי
[21] זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון־אחריך ראש הניעה בת ירושלם
[22] את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל
[23] ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב [Q: ברב] רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו
[24] אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור
[25] הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה־ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות
[26] וישביהן קצרי יד־חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה
[27] ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי
[28] יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני־ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה
[29] וזה לך האות־אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים־ואכלו פרים
[30] ויספה פליטת בית יהודה הנשארה־שרש למטה ועשה פרי למעלה
[31] כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה [Q: צבאות] תעשה זאת
[32] לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה
[33] בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה
[34] וגנותי אל העיר הזאת להושיעה־למעני ולמען דוד עבדי
[35] ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים
[36] ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה
[37] ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר [Q: בניו] הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו
|