|
[1] ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפיבשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ־ונבל יין
[2] ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם [Q: והלחם] והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר
[3] ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם־כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי
[4] ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפיבשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך
[5] ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל
[6] ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו
[7] וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל
[8] השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה
[9] ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו
[10] ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי [Q: כה] יקלל וכי [Q: כי] יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן
[11] ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל־כי אמר לו יהוה
[12] אולי יראה יהוה בעוני [Q: בעיני] והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה
[13] וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר
[14] ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם
[15] ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו
[16] ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד־אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלום יחי המלך יחי המלך
[17] ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך
[18] ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל־לא [Q: לו] אהיה ואתו אשב
[19] והשנית למי אני אעבד־הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך
[20] ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה
[21] ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך
[22] ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל
[23] ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל [Q: איש] בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם
|