|
[1] ויאמר אחיתפל אל אבשלום אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה
[2] ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו
[3] ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל־האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום
[4] ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל
[5] ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה בפיו גם הוא
[6] ויבא חושי אל אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את דברו אם אין אתה דבר
[7] ויאמר חושי אל אבשלום לא טובה העצה אשר יעץ אחיתפל בפעם הזאת
[8] ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם
[9] הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם
[10] והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה־המס ימס כי ידע כל ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו
[11] כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על הים לרב ופניך הלכים בקרב
[12] ובאנו אליו באחת [Q: באחד] המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד
[13] ואם אל עיר יאסף־והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור
[14] ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשלום את הרעה
[15] ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני
[16] ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור־פן יבלע למלך ולכל העם אשר אתו
[17] ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה
[18] וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו אל בית איש בבחורים ולו באר בחצרו־וירדו שם
[19] ותקח האשה ותפרש את המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר
[20] ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם
[21] ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים־כי ככה יעץ עליכם אחיתפל
[22] ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן
[23] ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו
[24] ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את הירדן־הוא וכל איש ישראל עמו
[25] ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב־על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב
[26] ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד
[27] ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים
[28] משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי
[29] ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול כי אמרו־העם רעב ועיף וצמא במדבר
|