|
[1] ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה
[2] ויעל שם דוד וגם שתי נשיו־אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי
[3] ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון
[4] ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול
[5] וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו
[6] ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה
[7] ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל־כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך־עליהם
[8] ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול־לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים
[9] וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה
[10] בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד
[11] ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה־שבע שנים וששה חדשים
[12] ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה
[13] ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה
[14] ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו
[15] ויקמו ויעברו במספר־שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד
[16] ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון
[17] ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד
[18] ויהיו שם שלשה בני צרויה־יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה
[19] וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר
[20] ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי
[21] ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו
[22] ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך
[23] וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת־ויעמדו
[24] וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה־והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון
[25] ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת
[26] ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב־הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם
[27] ויאמר יואב־חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו
[28] ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם
[29] ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים
[30] ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש־ועשהאל
[31] ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו
[32] וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון
|