|
[1] ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד־חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו
[2] גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא [Q: המוציא] והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל
[3] ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל
[4] בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך
[5] בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה
[6] וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה
[7] וילכד דוד את מצדת ציון־היא עיר דוד
[8] ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו [Q: שנואי] נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית
[9] וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה
[10] וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו
[11] וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד
[12] וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל
[13] ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות
[14] ואלה שמות הילדים לו־בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה
[15] ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע
[16] ואלישמע ואלידע ואליפלט
[17] וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה
[18] ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים
[19] וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך
[20] ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא־בעל פרצים
[21] ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו
[22] ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים
[23] וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים
[24] ויהי בשמעך [Q: כשמעך] את קול צעדה בראשי הבכאים־אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים
[25] ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר
|