|
[1] ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף
[2] ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה־להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו
[3] וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה
[4] וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון
[5] ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים
[6] ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו־כי שמטו הבקר
[7] ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים
[8] ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה
[9] וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה
[10] ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה־על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי
[11] וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי־שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו
[12] ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד־בשמחה
[13] ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה־ששה צעדים ויזבח שור ומריא
[14] ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד
[15] ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר
[16] והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה
[17] ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים
[18] ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות
[19] ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו
[20] וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים
[21] ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה
[22] ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה
[23] ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד־עד יום מותה
|