|
[1] ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר
[2] ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם
[3] והמשכלים־יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
[4] ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר־עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת
[5] וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר
[6] ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות
[7] ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש־תכלינה כל אלה
[8] ואני שמעתי ולא אבין ואמרה־אדני מה אחרית אלה
[9] ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ
[10] יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו
[11] ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם־ימים אלף מאתים ותשעים
[12] אשרי המחכה ויגיע לימים־אלף שלש מאות שלשים וחמשה
[13] ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין
|