|
[1] ואני בשנת אחת לדריוש המדי־עמדי למחזיק ולמעוז לו
[2] ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון
[3] ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו
[4] וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל־כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה
[5] ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו
[6] ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים
[7] ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק
[8] וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי־יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון
[9] ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו
[10] ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו [Q: ויתגרה] עד מעזה
[11] ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו
[12] ונשא ההמון ירום [Q: ורם] לבבו והפיל רבאות ולא יעוז
[13] ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב
[14] ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון־ונכשלו
[15] ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד
[16] ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו
[17] וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו־ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה
[18] וישב [Q: וישם] פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו
[19] וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא
[20] ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה
[21] ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות
[22] וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית
[23] ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי
[24] בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת
[25] ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות
[26] ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים
[27] ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד
[28] וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו
[29] למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרונה
[30] ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש
[31] וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משמם
[32] ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו
[33] ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה־ימים
[34] ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות
[35] ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן־עד עת קץ כי עוד למועד
[36] ועשה כרצנו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה
[37] ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל
[38] ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה־ובחמדות
[39] ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר [Q: יכיר] ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר
[40] ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר
[41] ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו־אדום ומואב וראשית בני עמון
[42] וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה
[43] ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים־ולבים וכשים במצעדיו
[44] ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים
[45] ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו
|