|
[1] בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש־מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים
[2] בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה
[3] ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים־בצום ושק ואפר
[4] ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו
[5] חטאנו ועוינו והרשענו [Q: הרשענו] ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך
[6] ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו־ואל כל עם הארץ
[7] לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה ולישבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך
[8] יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך
[9] לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו
[10] ולא שמענו בקול יהוה אלהינו־ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים
[11] וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים־כי חטאנו לו
[12] ויקם את דבריו [Q: דברו] אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו־להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם
[13] כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך
[14] וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו
[15] ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו
[16] אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו
[17] ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם־למען אדני
[18] הטה אלהי אזנך ושמע־פקחה [Q: פקח] עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך־כי על רחמיך הרבים
[19] אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי־כי שמך נקרא על עירך ועל עמך
[20] ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי־על הר קדש אלהי
[21] ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב
[22] ויבן וידבר עמי ויאמר־דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה
[23] בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד־כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה
[24] שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם [Q: ולהתם] חטאות [Q: חטאת] ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים
[25] ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד־שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים
[26] ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות
[27] והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם
|