|
[1] כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם
[2] שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך־אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה
[3] תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח
[4] וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם
[5] ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה־וחי
[6] פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום
[7] על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך
[8] ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך
[9] כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים־ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה
[10] ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים
[11] וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל
[12] ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם־ומת
[13] לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך
[14] לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים־בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה
[15] לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים־יקום דבר
[16] כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה
[17] ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם
[18] ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו
[19] ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך
[20] והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה־בקרבך
[21] ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל
|