|
[1]כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך־לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים
[2]והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם
[3]ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו־מפניהם
[4]כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם־להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם
[5]ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו
[6]ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו־ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו
[7]ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה־ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה
[8]ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו
[9]והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם
[10]כי תקרב אל עיר להלחם עליה־וקראת אליה לשלום
[11]והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס־ועבדוך
[12]ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה־וצרת עליה
[13]ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב
[14]רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה־תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך
[15]כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה
[16]רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה־לא תחיה כל נשמה
[17]כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי־כאשר צוך יהוה אלהיך
[18]למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם
[19]כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן־כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור
[20]רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא־אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה־עד רדתה
|