|
[1] דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם
[2] הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
[3] מה יתרון לאדם בכל עמלו־שיעמל תחת השמש
[4] דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת
[5] וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו־שואף זורח הוא שם
[6] הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח
[7] כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים־שם הם שבים ללכת
[8] כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע
[9] מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש
[10] יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו
[11] אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון־עם שיהיו לאחרנה
[12] אני קהלת הייתי מלך על ישראל־בירושלם
[13] ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם־לענות בו
[14] ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח
[15] מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות
[16] דברתי אני עם לבי לאמר־אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת
[17] ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח
[18] כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב
|